ארכיון הקטגוריה: כשירות תרבותית

כשירות תרבותית כללי

חקיקה ותקינה בישראל בנושא הנגשה לשונית והתאמה תרבותית

חובת התרגום בהליך הפלילי בבתי-משפט בישראל נובעת מסעיפים בחוק סדר הדין הפלילי 1982

נוסף עליה, קיימת חובת תרגום (ותיעוד בוידאו) בחקירות משטרה, ביחס לעברות שהעונש עליהן 10 שנות מאסר ומעלה

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות להתאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות הוא החוזר הממשלתי הראשון המחייב ארגונים לבצע התאמות כדי לתת שירות איכותי ושוויוני לכלל האוכלוסיות.

על פי חוות דעת של ארגון "אמון הציבור" מ-2009, חוזר המנכ"ל רק מחזק חובה חוקית קיימת (וכזו שניתן לתבוע על הפרתה) להנגיש שירותי בריאות למיעוטים לשוניים.

במערכות ציבוריות אחרות לא קיימת עדיין חובה חוקית, אם כי לגבי חלקן מתקיימים תהליכים (ציבוריים או משפטיים) לשינוי המצב. ראו לדוגמה עתירה לבג"צ בנושא חובת שימוש במתורגמן בועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי במזרח ירושלים

הכשרות בכשירות תרבותית בארגוני בריאות

מדריך לאחראי כשירות תרבותית בארגוני בריאות (שגם אנשי מקצוע מתחומים אחרים יכולים להיעזר בו) – כיצד להטמיע הכשרות בנושא בארגון שלהם.

את המדריך כתבו אנשי המקצוע במרכז הבין-תרבותי לירושלים, והעירו אנשי מקצוע מארגוני בריאות שונים.

מדריך הכשרות בנושא כשירות תרבותית בארגוני בריאות – מרץ 2014

הגדרות ל"כשירות תרבותית"

למושג "כשירות תרבותית", כמו למקבילו באנגלית (cultural comptence, cultural comptency) יש כבר כמה מושגים נרדפים.

אני אוהבת להשתמש בהגדרות הבאות:

כשירות תרבותית של נותני שירותים מתייחסת לרוב לארבעה רכיבים: א. מודעות לתפיסת העולם התרבותית של אדם; ב. גישה כלפי הבדלים תרבותיים; ג. ידע לגבי תפיסות ומנהגים תרבותיים שונים; ד. מיומנויות בין-תרבותיות (Betancourt et al., 2002; Campinha-Bacotte, 2002).

ברמה הארגונית, כשירות תרבותית היא:

"יכולתה של מערכת להעניק שירות לפונים השונים זה מזה בערכיהם, אמונותיהם והתנהגותם, תוך שימוש בשפה המובנת לדוברים, ובכלל זה התאמת השירות הניתן לצרכים החברתיים והתרבותיים השונים. היעד הסופי הינו קיומה של מערכת, לרבות אנשי המקצוע הפועלים בה, המסוגלת להעניק את השירות האיכותי ביותר לכל פונה ללא קשר לגזע, מוצא, רקע תרבותי ושפה" (מבוסס על ההגדרה של Betancourt et al., 2002)

הנה כמה מההגדרות הרווחות ביותר לכשירות תרבותית: