למושג "כשירות תרבותית", כמו למקבילו באנגלית (cultural comptence, cultural comptency) יש כבר כמה מושגים נרדפים.

אני אוהבת להשתמש בהגדרות הבאות:

כשירות תרבותית של נותני שירותים מתייחסת לרוב לארבעה רכיבים: א. מודעות לתפיסת העולם התרבותית של אדם; ב. גישה כלפי הבדלים תרבותיים; ג. ידע לגבי תפיסות ומנהגים תרבותיים שונים; ד. מיומנויות בין-תרבותיות (Betancourt et al., 2002; Campinha-Bacotte, 2002).

ברמה הארגונית, כשירות תרבותית היא:

"יכולתה של מערכת להעניק שירות לפונים השונים זה מזה בערכיהם, אמונותיהם והתנהגותם, תוך שימוש בשפה המובנת לדוברים, ובכלל זה התאמת השירות הניתן לצרכים החברתיים והתרבותיים השונים. היעד הסופי הינו קיומה של מערכת, לרבות אנשי המקצוע הפועלים בה, המסוגלת להעניק את השירות האיכותי ביותר לכל פונה ללא קשר לגזע, מוצא, רקע תרבותי ושפה" (מבוסס על ההגדרה של Betancourt et al., 2002)

הנה כמה מההגדרות הרווחות ביותר לכשירות תרבותית:

•  ההגדרה של Campinha-Bacote שמתייחסת לתהליך ברמת המטפל
  
• בטיחות תרבותית, מונח שנטבע בניו-זילנד ביחס לטיפול במיעוט המאורי, והוא מתייחס להיבטים של אי-שוויון, אפליה וקולוניאליזם כחלק מההתאמות שמערכות ונותני שירות צריכים לבצע
• רגישות תרבותית, מודעות תרבותית וידע תרבותי